פרופ' שירה דביר גבירצמן
פרופ' שירה דביר גבירצמן חוקרת התנהגות פוליטית של אזרחים בדגש על השפעה של סביבות מדיה שונות על התנהגות פוליטית. מחקרה בעבר נגעו בהשפעת התקשורת על קיטוב פוליטי, תפיסות דעת קהל והתהליכים קוגניטיביים המשפיעים על תפיסות אלה, ובשאלות הנוגעות לעיבוד מידע פוליטי וחדשותי.
כיום עבודתה מתרכזת בהשלכות של מנגנונים חברתיים על ביטוי פוליטי והתנהגות פוליטית. בפרט היא מעורבת ומובילה שלושה פרוייקטים מחקריים מרכזיים במשותף עם צוות המעבדה שלה, ועם חוקרים אחרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם:
ההשפעה של רשתות חברתיות על תהליכי צריכה וייצור של חדשות. פרוייקט הממומן על ידי ה- ERC הבוחן ארגוני חדשות לצד משתמשים וממפה את תהליכי האורך שנגרמו כתוצאה מהשתלטות של רשתות חברתיות על תהליכי הפצת החדשות.
משבר היצוג בדמוקרטיה הישראלית. מרכז מצויינות של ה ISF בשיתוף עם: ד״ר ישראל וייסמל מנור, פרופ׳ מיכל שמיר, פרופ׳ תמיר שפר ופרופ׳ שאול שנהב. קבוצת המחקר פועלת בצורה אינטרדיספלינרית על מנת לבחון שאלות הקשורות לתחושות יצוג לאורך זמן ןכיצד סביבת התקשורת משפיעה על תחושות אלה.
פייק ניוז ויזואליים ברשת - פרויקט בינלאומי השוואתי על פני 8 מדינות בהובלות של פרופ׳ כריסטאן ווקארי. מטרת המחקר היא לאתר את ההשפעה היחודית שיש לוויזואליות שתורמת להפצת פייק ניוז. המחקר ממומן על ידי פייסבוק.
ההתמחות המרכזית פרופ' דביר גבירצמן היא בשיטות מתודולוגיות כמותניות מגוונות - החל מסקרים וניסויים ועד שיטות מתקדמות יותר כגון ניתוח רשתות. בנוסף, היא עומדת בראש המעבדה לחקר אינטראקציה המבוססת על שיטות מדידה לא חודרניות כגון מעקב עין וניטור רגשות.
Prof. Shira Dvir Gvirsman
Prof. Shira Dvir Gvirsman's work focuses on questions concerning the ways in which audiences consume communication and are affected by it. She is interested in psychological processes that are in the background of our choices in media content and our understanding of them, especially in political contexts. Today she mainly focus on researching content on the internet and social networking sites, and developing behavioral tools for researching communication.
Prof. Shira Dvir Gvirsman research interests are: psychological media effects, public opinion, social networks and political behavior, media consumption, behavioral measures in media research.
מחקר
ניתוח השפעתם של מודלים עסקיים של מדיה חברתית על התפשטות תוכן מקטב והקצנה (באנגלית)
קבוצת מחקר:
דמוגרפיה וחוסן
The significant role played by social media platforms in amplifying the reach of disinformation and radicalizing content is by now a well-known fact (Belfer Center and Shorenstein Center, 2023). It is also clear that alongside ideological motivations, the creation and spreading of such information is a lucrative business (Bruce et al., 2023). However, how the business models of social media platforms, and specifically their monetization schemes, impact the dissemination of radicalizing content is less understood. This lacuna poses a challenge to the development of effective governance mechanisms aimed at mitigating societal polarization and radicalization (Ruiz, 2023). To address this gap and develop possible remedies for this problem, we plan to unpack the nexus of platform monetization policies, content creators' monetization strategies and the strategies of users when it comes to the creation and dissemination of the radicalizing content. Our theoretical foundation rests on the principle-agent framework, which “models the interactions between an agent, who can influence the probability of an outcome by incurring costly effort, and a principal, who has preferences over the outcome” (Khan & Wright, 2021). In the present case, two specific types of interactions are pertinent. First, the platform might be viewed as an agent possessing the capability but lacking the motivation to implement costly preventive measures against the dissemination of the radicalizing content (DeCook et al., 2022; Santini et al., 2023); a regulator assumes the role of the principal, striving to strike a balance between the monetary (e.g., costs) and non-monetary (e.g., impact on democracy) effects associated with these precautions and the damage inflicted by such content (Khan & Wright, 2021). The problem is expressed in Frances Haugen, a former Facebook manager, testimony before the US Senate Commerce Committee: “Facebook repeatedly chose to maximize online engagement instead of minimizing harm to users.” Secondly, platforms themselves also act as principals, regulating the actions of the content creators (agents) operating on their platforms. Different business strategies can be thought of as offering various trade-offs between financial gains and the harm caused by the spread of radicalizing content.
Research
Analyzing the Influence of Social Media Business Models on the Proliferation of Polarizing and Radicalizing Content
Research Group:
Demography and Resilience
The significant role played by social media platforms in amplifying the reach of disinformation and radicalizing content is by now a well-known fact (Belfer Center and Shorenstein Center, 2023). It is also clear that alongside ideological motivations, the creation and spreading of such information is a lucrative business (Bruce et al., 2023). However, how the business models of social media platforms, and specifically their monetization schemes, impact the dissemination of radicalizing content is less understood. This lacuna poses a challenge to the development of effective governance mechanisms aimed at mitigating societal polarization and radicalization (Ruiz, 2023). To address this gap and develop possible remedies for this problem, we plan to unpack the nexus of platform monetization policies, content creators' monetization strategies and the strategies of users when it comes to the creation and dissemination of the radicalizing content. Our theoretical foundation rests on the principle-agent framework, which “models the interactions between an agent, who can influence the probability of an outcome by incurring costly effort, and a principal, who has preferences over the outcome” (Khan & Wright, 2021). In the present case, two specific types of interactions are pertinent. First, the platform might be viewed as an agent possessing the capability but lacking the motivation to implement costly preventive measures against the dissemination of the radicalizing content (DeCook et al., 2022; Santini et al., 2023); a regulator assumes the role of the principal, striving to strike a balance between the monetary (e.g., costs) and non-monetary (e.g., impact on democracy) effects associated with these precautions and the damage inflicted by such content (Khan & Wright, 2021). The problem is expressed in Frances Haugen, a former Facebook manager, testimony before the US Senate Commerce Committee: “Facebook repeatedly chose to maximize online engagement instead of minimizing harm to users.” Secondly, platforms themselves also act as principals, regulating the actions of the content creators (agents) operating on their platforms. Different business strategies can be thought of as offering various trade-offs between financial gains and the harm caused by the spread of radicalizing content.